"רוקדים עם כוכבים" סגרה עונה מוצלחת במיוחד. כבר כתבתי כאן בעבר על כמה העונה הנוכחית הייתה יופי של טלוויזיה.
יש קסם מאוד נאיבי שמתלווה לתוכנית. דווקא בגלל התפאורה הנוצצת ודווקא בגלל העיסוק הארכאי לכאורה בריקודים סלוניים, כיף להיכבש ע"י הנאיביות.
צוות התוכנית העניק לצופים חוויה מאוד מיוחדת: גברי לוי לעיתים קרטע, קלוד דדיה צחק בשידור חי ולא יכל לעצור את עצמו יותר מפעם אחת, אלי מזרחי דגמן תקשורת בעייתית עם ביקורת עניינית והילה נחשון הייתה מאממת. זה לא הרגיש כמו תוכנית טלוויזיה שבאה לסחוט ממך סמסים, זה הרגיש כמו בילוי עם חברים ותיקים.
והדרמות מחוץ לרחבה? פרייסלס. החל מהפציעה/פרישה של דניס ולוסי, דרך הליהוק המעצבן של עינת ארליך שהכשילה את בן זוגה בכוונה ועד לאיומים של מקורבי אבי כהן על קלוד דדיה שלא העניק לכהן ציונים גבוהים.
הקטע הכי טוב הוא שבכלל לא ציפינו לזה. לא דחפו לנו לגרון אינסוף פרומואים והבטחה שמדובר בדבר הכי טוב שנראה הקיץ.
אלוהים, איזו הפתעה נעימה. כבר הרבה זמן שלא ישבתי מול המסך עם חיוך מפגר מרוח על הפרצוף.
הייתה עונה מעולה. מי היה מאמין.