צפניה שובר מסך

רשת abc, הרשת שמספטמבר הקרוב תהיה הרשת עם מספר הסבוניות הגבוה ביותר (3), מפרגנת לאוהדי הסבון שלה צ'ופר מתוק במיוחד. הרשת משיקה ביחד עם soapnet שאוטוטו אמורה למות גם כן, את What if, סדרת webisodes מרעננת שמאגדת בכל פרק שתי דמויות מסבוניות שונות של abc.

What if (בעוד יומיים באינטרנט הקרוב למקום מגוריכם) היא הגשמת החלום הרטוב של כל אוהד סבון שמפנטז ימים ולילות על מה שיקרה כשטוד מנינג ייתקל באריקה קיין למשל. איך הדמויות הפיקטיביות, על כל המטען החורג שלהן, יתמודדו עם דמויות אחרות. זה החומר ממנו עושים פאן פיקשן. לא מדובר בקרוס אובר של דמות לסבונייה אחרת, מדובר בחגיגה חד פעמית לקיץ 2010.

תוסיפו למשוואה את זה ששחקני הסבון עוברים מסבונייה לסבונייה ותקבלו שילובים מעניינים במיוחד ואפשרות לקאמבקים מסקרנים (כמו הפרק שיארח את מייקל איסטון, היום ב"לחיות את החיים" ואת קלי מונאקו, היום ב"בית חולים ג'נרל". השניים דגמנו זוגיות לוהטת ב"פורט צ'ארלס" עליה השלום).

הצעד המרתק של abc הוא נסיון מאוד מאוד יפה להחיות את הז'אנר הגוסס. בדיוק כך מחזירים את עניין הצופים.

*****************************************************

בדיוק בשבוע בו דנה שטרן מספרת לגלובס של-yes אין תשובה אמיתית לבעיית ההורדות, אנו מקבלים תזכורת נוספת לכוחו של האינטרנט. קבוצת אוהדים של "צעירים חסרי מנוח" הצליחה להתנתק סופית מחבל הטבור של yes ו-HOT. בעזרת סיוע ובדרך לא דרך, יכולים חברי הקבוצה בפייסבוק לצפות בפרקי "צעירים חסרי מנוח" מנקודת הזמן בה הסדרה הפסיקה את שידוריה בישראל. המאמץ הזה מצטרף למאמץ המוצלח של אוהדי "ימי חיינו" שכבר כמה חודשים עוקבים אונליין אחרי הסדרה שהם אוהבים.

אז כן, יש כאן נצחון גדול והנפת אצבע משולשת לכל הגופים שעוסקים ברכש תוכן (הבעייתיות הגדולה ב"צעירים" נבעה מכך שהפרקים האחרונים ששודרו היו משנת 2005 ומהפכת youtube עדיין לא עלתה על הגל) אבל הנצחון הזה חלקי כי הפרקים החדשים מגיעים ללא תרגום לעברית וחלק נכבד מצופי "צעירים" עדיין זקוק לתרגום הזה.

כך או כך, yes ו-HOT נמצאות בבעיה גדולה. אבל היי, זו הבעיה שלהן.

לפנות בוקר ייערך טקס האמי ה-37 לתעשיית ה-daytime וההתרגשות גדולה. אחרי שבשנה שעברה כל העולם ואחותו הספידו את הז'אנר והטקס הוגלה ל-cw, השנה הטקס חוזר למקומו הטבעי. פחות או יותר. הוא אמנם נדחק ללאס וגאס והרשת המשדרת היא cbs שביטלה תוך שנה שתי אופרות סבון אבל עדיין. יש התרגשות באוויר.

אין טעם לפרוס כאן הימורים על המועמדים בקטגוריות השונות כי בישראל משודרת רק אופרת סבון אחת אבל יש כמה נקודות שמעניין להתייחס אליהן. ואפילו עוד יותר מעניין יהיה להתעורר מחר ולראות את התוצאה הסופית.

קטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר מעניינת כי היא מציבה בראש טבלאות ההימורים את קריסטל צ'אפל הנהדרת שהייתה חלק מהזוג הלסבי אוטליה בסבונייה המנוחה, "האור המנחה" והיום מככבת שוב כקרלי ב"ימי חיינו" ומקדמת את ז'אנר סבוניות הרשת עם "וניס" האיכותית. קו העלילה הלסבי היה אחד מקווי העלילה המרשימים והסוחפים ביותר בעולם הסבון בשנים האחרונות ויהיה מסקרן לראות האם הבוחרים יפרגנו לצ'אפל זכייה שדי מגיעה לה. צפויה לה תחרות קשה מצד מישל סטאפורד (פיליס, "צעירים חסרי מנוח") אבל יותר מזה, הדבר הכי מרגש בקטגוריה הזו הוא המועמדות של שרה בראון (כיום אגנס, "היפים והאמיצים". המועמדות היא על תפקידה ב"בית חולים ג'נרל"). בראון יכולה להיות השחקנית הראשונה בהסטוריה שתקטוף נצחונות בכל קטגוריות המשחק. יש לה כבר פסלונים מקטגוריית השחקנית הצעירה (שניים אם נדייק) ומקטגוריית שחקנית המשנה. נצחון שלה לפנות בוקר והיא תעשה הסטוריה.

המאבק בקטגוריית שחקן המשנה גם מעניין. בעיקר כי לפני שהוכרזו המועמדויות היה די ברור שבילי מילר המעולה (בילי, "צעירים חסרי מנוח") עומד להיות הפייבוריט הראשי לקחת את הפרס. אבל אז הוכרזו המועמדויות והתברר שכל אחד מהמועמדים האחרים גם יכול לנצח. איך זה קרה? בעיקר בגלל שיטת הסלילים שמאפשרת לכל מתמודד להגיש סרטון אחד. המועמדות של השחקן נמדדת לפי אותו סרטון ולא לפי תצוגת משחק שנתית וכך בהחלט יכול להיות שבילי מילר יפסיד את הפרס רק בגלל שמישהו אחר הגיש סרטון יותר מרשים. אבל בינינו, אחרי ש"צעירים חסרי מנוח" הקדישה למילר פרק שלם (!) בסילבסטר בסגנון "It’s a wonderful life" קצת קשה להאמין שהפסלון ייגזל ממנו. הכי יעצבן אותי? זכייה של ג'ונתן ג'קסון שחזר לתפקידו ב"בית חולים ג'נרל" אבל הפגין תצוגת משחק מרשימה רק בתאריך שרלוונטי לאמי של השנה הבאה. נצחון שלו בגלל הבאזז יעצבן. אותי, כן?

בילי אבוט מתחתן עם ויקטוריה ניומן. החתונה לא בתוקף כי בג'מייקה אסור להתחתן אחרי שמונה בערב:

(וכאן אפשר לצפות בפרק הסילבסטר המיוחד. חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5)

בטי ווייט. פספוס קל של "היפים והאמיצים". בטי גילמה את אן דאגלס, אמה הבלתי אפשרית של סטפני פורסטר. השנה הוחלט להרוג את דאגלס כשבטי ווייט נמצאת בשיא הבאזז שלה. או לפחות רגע לפני שיא הבאזז שלה. פרק המוות של אן דאגלס יכול בהחלט להעניק ל"יפים" נצחון שני ברציפות בקטגוריית הסבונייה הטובה אבל רוב הסיכויים שהפרס בקטגוריה הזה יילך ל"בית חולים כללי" שהרימו הפקה די נאה. האנקדוטה הזו מעניינת רק בגלל ווייט וההחלטה המייאשת לחסל את דמותה בזמן שבכל העולם מתלהבים מהקאמבק שלה.

אן דאגלס מתה ומביאה אמי שני ברציפות?

הפרומו לעלילת הקרנבל ב"בית חולים ג'נרל":

ואולי הסיפור הכי משעשע ועצוב מאחורי הטקס הזה הוא הסיפור של קטגוריית השחקן הצעיר. לא פחות משלושה מועמדים בקטגוריה עזבו את הסבונייה שבזכותה קיבלו מועמדות. פה קיצוצים, שם ההפקה החליטה שהליהוק לא היה טוב. הכי פאשלה. אני ממש מקווה שסקוט קליפטון המרשים (אקס סקיילר, "לחיות את החיים" ואוטוטו ב"היפים והאמיצים") ייקח את הפרס כדי ש"לחיות את החיים" תאכל עוד קצת אבק. רק לפני כמה חודשים קוצצו שחקנים רבים מהקאסט האיכותי של "לחיות" ככל הנראה על מנת לפנות שכר לשחקן ת'ורסטן קיי (אקס פטריק/איאן ת'ורנהארט). בסוף קיי החליט לא לחזור ל"לחיות", השחקנים המוכשרים נזרקו החוצה ו"לחיות" קטפה את פרס הליהוק ל-2009. על הליהוק של אותם שחקנים שקוצצו ב-2010. כמה אירוני.

סקיילר מגלה שסטייסי לא באמת בהריון. כלומר, כן, אבל אחרת. כל השחקנים בסצנות כאמור, כבר לא ב"לחיות". וכן, הדיאלוגים נהדרים בואכה מעולים:

מי אמר שז'אנר הסבון מת?

(לקריאה נוספת על הטקס, הז'אנר ובלוגי הסבון)

בזמן שהמריונטות של HOT ו-yes מפיצות בכל בלוג שמסכים לתת להן פתחון פה שאין בכלל הרבה צופים לסבוניות ושהמאבק הזה מיותר וטיפשי, עוד ועוד אנשים מבינים שהמהלך החד צדדי של הורדת הסבוניות הוא פגיעה בסיסית בלקוחות נאמנים שנותרים חסרי הגנה.

לכן שמחתי לקבל תגובה גם מחה"כ ד"ר נחמן שי (קדימה) שמשמש גם כחבר בוועדת הכלכלה של הכנסת. חה"כ שי הודיע שהוא מסכים להצטרף לחה"כ ניצן הורוביץ ולבקש ממועצת הכבלים והלווין ללחוץ על yes ועל HOT לאפשר ללקוחות להתנתק ללא קנס בשל הורדת הסבוניות.

כדברי חה"כ שי:

אביעד, כך אעשה

HOT ו-yes פגעו לנו בלב ובגלל שהן תאגידי ענק ואין להן לב, הגיע הזמן לפגוע להן באיבר הפגיע היחיד: הכיס.

אבל היי, כמו שהמריונטות אומרות - "מספר הצופים בפועל נמוך בהרבה ממה שאתם חושבים". אז אני מניח של-HOT ול-yes לא יהיה אכפת לאפשר לצופים להתנתק בלי קנס. הן שברו את ההתחייבות שלהן, למה שלנו יהיה אסור לשבור את שלנו?

כמו כל אופרת סבון טובה, זה אף פעם לא נגמר. HOT ו-yes עומדות לגלות שהורדת "צעירים חסרי מנוח" ו"ימי חיינו" עלולה לעלות להן הרבה כסף.

הנה תגובת חה"כ ניצן הורוביץ:

אביעד צהריים טובים,

תודה לך על פנייתך.
בעניין התוכניות, אין בכוונתנו להתערב בשיקולי תוכן ובמו"מ עסקי בין חברות מסחריות. עם זאת, נכונה דרישתך לאפשר למנויים להפסיק את המנוי עם ירידת התוכניות מהאוויר שכן התוכניות מהוות חלק מהותי מלוח השידורים עבור צופים רבים.
בכוונתנו לפנות בעקבות פנייתך למועצת הכבלים והלווין ולבקש מהן לאפשר לצופים התנתקות ללא קנס.
נקווה כי פנייה זו אולי תוכל גם למנוע את הורדת התוכניות מחשש לאובדן הכנסות ממנויים.

בברכה,
תום פיקל
אחראי פניות הציבור
ח"כ ניצן הורוביץ

המשך יבוא.

רצינו להיות אמריקה. אז קיבלנו אמריקה. סדרות שמשודרות בפער גדול מדי מהמקור? לא אצלנו. אנחנו רוצים תמורה למחיר. ובאמת, קיבלנו. אבל עם התמורה קיבלנו גם עונש. אמריקה התאגידית הגיעה לישראל. בוגרי תארים במנהל עסקים ובשיווק השתלטו על עמדות המפתח בחברות הגדולות ושכחו שהלקוחות הם אנשים בשר ודם ולא איזה גרף של רווחיות.

Yes מתפארת ברכש הדנדש והנוצץ שלה, HOT חוגגת כל יום את מבצעי הטריפל ואנחנו נובלים.

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. אתמול התקשרה אלי נציגת yes כדי להציע לי המלצות תוכן במקום אופרות הסבון. ברור שלנציגה היה רק רצון טוב אבל איפשהו מישהו נהנה מהאכזריות הטמונה בשיחה. הרי מה הטעם בלהתקשר ולהציע לי, מכל האנשים, חלופות צפייה. אין טעם. ואולי יש. טעם רע.

אז אני מוותר. נשברתי ונכנעתי. הבלוג שובר שיאי כניסות עם שלל החיפושים מגוגל (כמו "למה צעירים חסרי מנוח יורדת" ו"פרק אחרון ימי חיינו") אבל אני פשוט שבור.

אני שבור כי אני רואה טקסטים של פנסיונרים שהורדת הסבוניות הפריעה להם עד כדי עזיבת הכורסה, הירשמות לאתר פורומים והשארת הודעה בנושא. אוכלוסיה שלמה מאבדת היום עוגן צפייה ולאף אחד לא אכפת.

ומה הם כותבים בהודעות? הם מציעים שהסבוניות יירכשו ע"י הערוצים המסחריים, מציעים לשלוח עצומה. כל כך תמימים. לסבוניות (ולרכש) אין מקום בערוצים המסחריים. לעצומה אף אחד לא יתייחס. כולם שותקים.

כל כך מעליב. גם 259 ש"ח בחודש לא קונים לך התייחסות. גג אולי תמיהה של נציגת שירות לקוחות שלא מבינה מדוע תתנתק כשההתחייבות שלך תסתיים. "אבל יש המון ערוצים!", היא תענה. היא לא מבינה. וגם אלה שמעליה לא מבינים. כולם חלק מתאגיד אחד. כולם רוצים את גרף הרווח. לאף אחד לא באמת אכפת מהלקוח.

גם אם מורידים מלוח השידורים סדרה ששודרה מדי יום במשך 19 שנים. הם לא יגיבו. ואם יגיבו זה יהיה כדי להאשים את הספק. כמו שאמרה לי נציגת השירות: "אבל לא יכולנו לעשות כלום". מסכנים. ידיים כבולות ותקציב רכש זעום. רחמים. כבר הזלתם עליהם דמעה? לא יכולים לעשות כלום.

והם ישלחו הודעות לעיתונות על הסדרה החדשה עם הכוכב הלוהט. והם יצייצו בטוויטר על זה שמתישהו תעלה עונה חדשה של סדרה כלשהי. והם יגיעו לפסטיבל ראש פינה ויתמוגגו מהפרגון של התקשורת.

והם יעשו את כל זה כי הם מנותקים. מנותקים מהלקוח. מנותקים ממה שהוא רוצה. מנותקים מהאנושיות. הכל ביזנס. הכל דבש.

המלחמה נגמרה. אין מה לעשות כדי להחזיר את הסבוניות. פשוט אין. הגענו עם הנושא עד לוועדת הכלכלה של הכנסת ועדיין אף אחד לא מגיב עניינית לפניות בנושא. אף אחד לא מוכן לרמוז שמשהו נעשה. כולם שותקים. שותקים ושולחים עוד קומוניקט על סדרה שקיבלה הזמנה לעונה נוספת.

ובעצם יש דבר אחד שאפשר לעשות. אפילו שניים. אפשר להזכיר בכל שיחה עם נציגי שירות את מלחמת הסבון שהסתיימה בטבח של ז'אנר שלם ולהזכיר להם שהם היו אחראים. אפשר גם להפסיק לקנות את השקרים המזויפים ואת החיוכים מדושני העונג של אנשי הכבלים והלווין. הם לא המשיח. לא אכפת להם מאף אחד. אכפת להם רק מהמשרה שלהם. אין מה לדאוג, יום אחד הם יאבדו אותה. קארמה.

הפסדנו. תאגידי הענק ניצחו את האזרח הקטן. ואולי אנחנו אשמים. אנחנו רצינו להיות אמריקה.