צפניה שובר מסך

הסיפור של "אייריליק", הסדרה הטורקית שהגיעה לכותרות בשבוע שעבר, מעיד יותר מכל על ההבדל בין הישראלים והטורקים. עם אחד טומן את ראשו בחול ומשתעבד לנהנתנות ועם אחר מתבל חוש מעורבות בסיסי שעדיין לא התנוון בזמן שהוא ניצב עם שתי רגליים על הקרקע. חתיכת חוצפה יש לנו. באמת.

רק אומה חצופה ואטומה לחלוטין שיונקת ריאליטי ופרסומות בצינור הזנה תוך ורידי לא תבין כיצד מבצע צבאי בעייתי פלוס בחירות עם נצחון לימין פלוס מינוי שר חוץ שמסוכסך עם כל העולם הערבי גורמים ליצירת סדרת סנאף נגד ישראל במדינה בה האיסלם מתחזק בכל דקה שעוברת. איזה עולם מופלא. כמה הפתעות מתרחשות מדי יום. מי היה מאמין.

ומהצד השני של סוריה, הרצון, אולי התמים, של העם הטורקי להשפיע על המצב באזור ולשנות את חייהם מאפשר לממשל ליצוק לתוך לוח השידורים כל מה שרק ירצו. כולל סדרת סנאף בלתי אכילה לחלוטין בשמונה בערב. כן, סדרת סנאף. זה התיאור היחיד שאפשר להדביק לסדרה בה נערות משופמות בנות 11 נורות למוות על לא עוול בכפן ונשים פלסטיניות יולדות בישיבה רק כדי שחייל, ציוני כמובן שנקרא "איתן" ונראה באופן חשוד כמו הילד של זוהר שטראוס וג'רמי פיבן, יירה בתינוק רגע אחרי שנולד.

במקום לרקוע בעקבים ולזעום בליברמנית בפעם המי יודע כמה שכל העולם הערבי שונא אותנו, אפשר לקחת את האנרגיות השליליות שנודפות מ"אייריליק" ולתעל אותן למקום טוב יותר. אז לא, אלוהים אדירים, לא צריך לתת לרשות השידור לשטוף לנו את המוח, אבל כן צריך לפקוח את העיניים לרווחה ולהפסיק להאמין באמונה עיוורת שכל מה שהוא תוצרת ישראל הוא זך וטהור ומושלם. אפשר להתנתק מהטמטמת בערוצים המסחריים ולהתחיל לשאול שאלות. אפשר להתחיל לפקפק. אפשר לחזור להיות אנושיים.

(פורסם היום עם שינויים קלים בגליון  539 של רייטינג)

יש משהו עצוב במשדר הבחירות המיוחד של חברת החדשות ונבחרת ארץ נהדרת שיעטר את שידורי ערוץ 2 ביום שלישי הקרוב. יש בו הודאה בכשלון. קברניטי חברת החדשות מודים בעצב כי אנשי החדשות שלהם יבשים, אפורים ולא מעודכנים.

וזה לא שאייל קיציס הוא צבעוני או חס וחלילה מעודכן. העונה הנוכחית של ארץ נהדרת ממשיכה לכשול ולשעמם את טובי הצופים. תאורטית, על הנייר, מדובר בשילוב מנצח. בפועל, מדובר במשדר שהיה מושך וממגנט בשנת 2003.

האופציה השפויה היא כמובן חברת החדשות של ערוץ 10 שמצליחה בכל פעם להרים משדר בחירות שהוא גם רציני וגם קליל.

כמו בכל תוכנית ריאליטי קשוחה, הכל תלוי בליהוק. והליהוק של חדשות 10 הוא פשוט מעדן לערב פוליטי. מיקי ויעקב מתבדחים, שלח ודרוקר מתקוטטים בציניות ונדב פרי מנסה להשחיל אמרה נבונה לפני שהוא נקטל ע"י כל יושבי הפאנל.

כי ככה זה בחברת החדשות של ערוץ 10, אינטיליגנציה מהולה בהומור ובציניות ואם כל התחזיות תתגשמנה והנורא מכל יקרה, אנחנו נצטרך הומור וציניות כדי לשרוד את העתיד.

בסופו של יום, שני המדגמים ייראו בדיוק אותו הדבר, הפוליטיקאים ינדדו מאולפן לאולפן ומדי פעם אפילו יהיו פרסומות. השאלה שעליכם לשאול את עצמכם פשוטה: האם כבר עברתם את גיל 14. אם עברתם את גיל 14, אתם לא תיכנסו להתקף אמוק היסטרי בגלל הפרשנות האובר-רצינית של רינה מצליח ואודי סגל ואתם גם לא תגחכו בקול רם מול הבדיחות של קיציס.

אתם לא צריכים את החיזוקים של קיציס וחבריו, פשוט תבחרו 10. ההנאה מובטחת.

בעולם יש הגיון. יש לוגיקה מסוימת. דברים מתנהלים לפי סדר זה או אחר. אם אדם אחד יבחר לנעול קרוקס ויגרום לאחרים לנעול קרוקס, סימן שמדובר בסוג של טרנד. אבל לפעמים יש תקלות בדרך.

כבר כמה שנים טובות, אם לא תמיד, שטבלאות הרייטינג מאוכלסות במהדורות החדשות השונות. פיגועי טרור, בחירות, ראשי ממשלה בתרדמת, הסכמי שלום, ילדות שנרצחו והוכנסו למזוודה – כל מה שתגידו. תחושת החרדה הקיומית וגישת "כל העולם נגדנו" מניעה את אזרחי ישראל לצרוך את החדשות באינפוזיה לווריד. לא מתנתקים לעולם. בטח לא כשיש מבזק מיוחד ורגע, חכה, אולי מצאו עכשיו את הילדה.

ואיכשהו, הלוגיקה עוותה. למרות כל הלחץ ולמרות שלעיתים קרובות (מדי) מהדורות החדשות משתלטות על לוח השידורים, לישראל אין ערוץ חדשות. פעם היו כמה נסיונות להרים אחד כזה ואפילו היה מכרז מרגש, אל תופתעו אבל יעקב אילון היה מעורב. אבל ערוץ חדשות אין.

כן, אני יודע שיהיו כאלה שיתהו על פליאתי. הרי המחוקק הישראלי הגביל את גופי התקשורת בדיווחים בזמן בחירות כלליות. ישראל בת 60 אבל ספר החוקים שלה מתייחס אליה כאילו היא בת 3. אז איך זה שאני בכלל רוצה חדשות 24/7?

אני רוצה כי זה מעניין. לפעמים. כששאול מופז מכריז שהוא ינצח בפריימריז של "קדימה" עם 43.7%, אני רוצה לשמוע את רביב דרוקר קורע את ההכרזה הזו לגזרים. כששוב נופל קסאם על שדרות, אני רוצה לקבל דין וחשבון מנבחרי העם. כשאריה דרעי מבקש ברוב חוצפתו אישור לרוץ לראשות עיריית ירושלים, אני רוצה לשמוע פרשן משפטי שינסה להבהיר לכולם עד כמה בקשתו של דרעי מגוחכת.

פיצול האישיות של הטלוויזיה הישראלית לא בריא. לא לה ולא לצופים. הערוצים המסחריים לא צריכים לתת לחדשות להשתלט עליהם יותר מדי והחדשות לא צריכות למסחריות להשתלט עליה יותר מדי (וד"ש להצגה החדשה של ציפי שביט, כן?).

זפזפו ושימו לב למה שקורה בערוצי החדשות בארה"ב. תקופת הבחירות הכניסה אנרגיה מחודשת לערוצים וגרמה להם להיות הדבר הכי מעניין בטלוויזיה. עכשיו דמיינו את זה בעברית. חדשות נטו. כל הזמן. אצלכם בסלון. לבני נאבקת במופז שמכפיש את נתניהו שמלכלך על ברק. לא נשמע לכם טוב?

וכמה משפטים על…

זה המקום לומר תודה לכל חברות החדשות ובכלל לכל מי שאחראי על השידורים ממשחקי אולימפיאדת הנכים. אתם יודעים, האולימפיאדה שהביאה לישראל הרבה יותר ממדלית ארד עלובה אחת. היה טוב לראות את השידורים 24/7 והיה אפילו עוד יותר טוב לדעת שבישראל מתייחסים שווה בשווה לכל ענפי הספורט ומראים לכל העולם שגם אם אין לך את כל האיברים, עדיין תזכה לסיקור טלוויזיוני נאה.

אסף שניידר כותב היום על משדרי הבחירות. שתי הערות:

1. גם כשביבי זכה, התייחסו אליו כ"ביבי" ולא כאל בנימין נתניהו.
2. צר לי להרוס את כל הפסקה על אחוות הנשים ועל המיזוגניות בערוצי הטלוויזיה: טלי מורנו לא הוצבה במטה של לבני, היא הוצבה במטה של מופז (היא כן ליוותה את לבני לאורך היום).

אני מאוד אוהב משדרי בחירות. אני מסוגל לשבת מול הטלוויזיה במשך שעות ולהקשיב למילים המכובסות שוב ושוב. אני מביט מהופנט במדגם ונחרד מהפוליטיקאים השמחים לאיד. אני מרכיב בראשי קואליציות ומפטר שרים בלי לחשוב שנית.

זו הייתה שעתו הטובה של ערוץ 10. יעקב אילון ומיקי חיימוביץ' עשו כיף חיים ולקחו אותנו לחגיגה.

ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתי מגישי טלוויזיה מחויכים וציניים. זה קורה רק בערוץ 10. רק שם המגישים מבינים שהמצב המגוחך אליו נקלענו מחייב ציניות ולא ממלכתיות. רק שם ילגלגו על מועמד לראשות ממשלה שמנבא את אחוזי הנצחון שלו. רק שם יזמינו את מזכיר הממשלה לשעבר וידרשו ממנו בשידור חי להרכיב קואליציה חדשה.

אי אפשר לדעת מי שימש כמקור האנרגיה של מי ואיזה צמד היה אחראי למשיכה הראשונה בצמות: יעקב ומיקי או דרוקר ושלח. כל מה שאפשר לדעת זה שמדובר באחד ממשדרי הבחירות היותר משעשעים ששודרו בישראל.

בד"כ ביקורות הטלוויזיה על משדרי הבחירות כוללות כמה דגימות מכל הערוצים ולכן נאלצתי לזפזפ לערוץ 2. שם החליטו להתעלל במשתתפי המשדר ובחרו למקם אותם בתוך המתחם בגני התערוכה, בחירה שכמובן תרמה לאיכות הסאונד של המשדר. זה היה בסה"כ זפזופ אחד ליונית לוי שבדיוק שוחחה עם רינה מצליח וגרמה לי לפהק. אז חזרתי ל-10, בדיוק בזמן לראות את דב גילהר מתאבק בגיגית בוץ עם איילת שני בתת המשדר הכי מ-ש-ע-מ-ם ביקום.

משדר הבחירות של חדשות 10 והפנים העגומות של רונית תירוש הם בדיוק מה שהייתי צריך כדי לעכל את העובדה ש-30,000 מתפקדי קדימה בחרו את ראש הממשלה הבא. שאלוהים יברך את חדשות 10.