בסופו של יום, המירוץ למיליון לא החלימה מתחלואי הישרדות וזה לא באמת מפתיע. למעשה, הדבר החיובי היחידי שאפשר לומר על האדפטציה הישראלית לפורמט המנצח מתייחס לאימוץ הפסקול המקורי שמזרים אנרגיות לפרקי הסדרה. לפחות לכאן לא סחבו את צ'ינוביץ'.
שעה וחצי של פרק. שעה וחצי. שעה ועשרים בלי הפסקת פרסומות. שעה ועשרים ועדיין לא הגענו למשימת ה-detour או למשימת ה-roadblock. שעה ועשרים של ברבורים. כל כך ארוך וכל כך לא ערוך.
דווקא הליהוק הפתיע לטובה. הפייבוריטים הרשמיים של הבלוג הם צמד הקיבוצניקיות המהממות שסחפו אפריקנים חסרי הגנה למחרוזת שירי ארץ ישראל היפה, שי וגיא החתיכים וגם צמד מלכות היופי (ובמיוחד ילנה ראלף טובת הלב. היא אמיתית? נו, לפחות היא לא שברה את האף כתוצאה מפתיחת הבגאז' על הפנים שלה. תוך דקה היה נהרס הקונספט של מלכות יופי שרצות למיליון).
הבלוג די מתעב את צמד האשדודים הגרוזינים שנראים ומתנהגים כאילו הם ממש ממש רוצים לקבל רצועת בוקר בביפ או פינה בשבוע סוף והוא אפילו עוד יותר מתעב את עמיחי הרשע ומיה זונת הריאליטי שכל נשימה שלה בהפקה הזו מכוונת למטרה הסופית האמיתית: להיות סלגית.
נחמד היה לראות את רובוארץ 2.0, הלא הוא רז מאירמן שלבש, כמו הדגם הראשוני שיצא ממפעל הרובוארצים, חולצה כחולה עם כיסים והיה אפילו עוד יותר נחמד לראות את הירח המלא בלילה. ככה זה, מורשת האיים הקאריביים נשמרת. בכל זאת, מדובר באותו צוות ששחט את הישרדות.
ועדיין, אין הצדקה לבזבוז הזמן המאסיבי הזה. אתם יודעים כמה דברים טובים ואיכותיים אתם יכולים לעשות במקום לבזבז 3 שעות שבועיות על המסטיק הזה?
זה השלב בו כל צופה ישראלי אמור ללחוש לעצמו: "זו הפקה יקרה, הם צריכים לכסות את ההשקעה". שנים של שטיפת מוח אמורות לסייע לזכייניות. והבלוג אומר: שייחנקו. אם בארה"ב ההפקה מחזירה את ההשקעה עם פרקים מהודקים וערוכים בני 45 דקות, אפשר לעשות את זה גם בלבנט.
מריץ FireStats