צפניה שובר מסך

האח הגדול פתחה אמש עונה 12 בארה"ב וכצפוי, הכיף התחיל כבר בפרק הראשון. בזמן שבישראל פורמט הריאליטי גוסס לאיטו בעקבות החלטות ניהוליות שגויות, בארה"ב העסקים מתקתקים כרגיל.

העונה ה-12 של האח הגדול מורכבת מ-13 מתמודדים שנכנסו לבית האח הגדול ל-75 ימים אשר בסופם אחד מהמתמודדים יזכה בחצי מיליון דולר. זהו, כמה פשוט ככה מוצלח. הטוויסט של העונה הנוכחית הוא שאחד המתמודדים לא מתמודד על הפרס הגדול אלא על האפשרות להגיע לאמצע התוכנית. אותו מתמודד מחבל לאורך העונה במהלכים של מתמודדים אחרים ובאופן כללי, בחיים בבית. אם ישרוד את חמש ההדחות הראשונות (כזכור, בפורמט האמריקני המתמודדים אחראים על ההדחות ולא הקהל) יקבל 50 אלף דולר. לא רע.

אבל מעבר למלצרית מלאס וגאס שאוהבת לקפוץ על נקניקיות גדולות כהגדרתה והעובדה שהקאסט לגמרי לא משקף את הרכב האוכלוסיה בארה"ב (יש רק מתמודדת שחורה אחת וגם היא יותר בגוון מוקה פלוס חשבון עו"ש מנופח), הסיפור המעניין של הפרק הראשון הוא השקרים. כמדי עונה, המתמודדים יושבים במעגל ומציגים את עצמם. כמדי עונה, תמיד יש מישהו שמשקר לגבי זהותו לכאורה כדי להקטין את המטרה שעל גבו.

השקרנים בפרק הראשון של העונה ה-12 היו היהודי האורתודוכסי (שיקר לגבי מקצועו האמיתי, רופא), המתמודד ההומוסקסואל (שיקר לגבי השכלתו, פרופסור) והמתמודדת הדו מינית (שיקרה לגבי נטייתה המינית). מעניין.

כל שלושת השקרנים של הפרק משתייכים לקבוצות מיעוט. כולם רגילים לשקר לסביבה בה הם חיים על מנת שיוכלו להשתלב בה ללא הפרעה מבלי למשוך תשומת לב רבה (נו, אם נתעלם מהכיפה ומזעקות ה"מזל טוב" שעפו לכל עבר בפרק הפתיחה). למרות שהקאסט לא מייצג את הרכב האוכלוסיה של ארה"ב באופן הולם, דווקא התנהגות השקרנים של פרק הפתיחה תואמת להפליא התנהגות של קבוצות מיעוט בעולם האמיתי.

כל עונת ריאליטי שווה מתחילה עם דיסוננס מוצלח. זה כבר סימן טוב.

 בעוד שלושה ימים עולה לשידור העונה ה-12 של "האח הגדול" תוצרת ארה"ב. הגרסה הקצת יותר מעניינת של הפורמט לטעמי. כבר כתבתי על ההבדלים בעבר, אני אוהב את הגרסה האמריקנית כי היא נוטפת אסטרטגיה ואני, כאמור, אוהב אסטרטגיה.

אבל אני אוהב את הגרסה האמריקנית כי רואים בה בשר. פרט לעונה אחת ששודרה בחורף בעקבות שביתת התסריטאים, כל העונות שודרו בקיץ. ובקיץ חם. אז לא צריך ללבוש בגדים. וכמעט תמיד כל הקאסט מסתובב בבגדי ים. ורוב הקאסט מורכב מאנשים טובי מראה ורפי שכל. שילוב נהדר.

זה אולי הפספוס הגדול של "קשת". די ברור ש"כוכב נולד" מקרטעת בשנים האחרונות ולאור הצלחת "האח הגדול" אין בכלל שאלה שהיה מקום לשקול גרסת קיץ קצרה לפורמט. כלום לא נמאס לצופים לראות אנשים מכורבלים בסלון בית האח הגדול כשבחוץ יורד מבול?

דמיינו לעצמכם מהדורת קיץ שמורכבת מחתיכים וחתיכות שמשתזפים בכיף ליד הבריכה. הרי מדובר בפצצת רייטינג בטוחה. גם בקיץ. בעיקר בגלל הקיץ. עשרות אלפי ילדים ישרצו מול ערוץ 20 ויבהו בקסם שהוא טיפות זיעה נוטפות מעל קוביות בטן או ביקיני סגלגל נאה.

ולמה באמת הוחלט לא ללכת על גרסת קיץ? לכו תדעו. החשש מכשלון אפשרי שיידבק למותג? יכול להיות. מאבק מאחורי הקלעים בין "טדי" ו"קופרמן" על הבכורה ב"קשת"? בהחלט יכול להיות.

כך או כך, מדובר בהחלטה שהתבססה על כל האינטרסים בעולם, פרט לאינטרס של הלקוח האמיתי. כלומר, של הצופה שרוצה לשבת מול הטלוויזיה וליהנות.

נתראה בביג בראדר, כן?

עונה 11 של ביג בראדר ארה"ב מורכבת מקאסט די מזעזע ופרט לשלושה-ארבעה מתמודדים אני די מתעב את כולם. אבל זה לא הסיפור של הפוסט הזה.

אנא מכם, קפצו לנקודת זמן 9:02 בסרטון.

אתם חייבים להודות שקטע הקריינות הוא הקטע הכי מטריד אך בו זמנית מעולה שיצא לכם לקבל מז'אנר הריאליטי בשנים האחרונות (וכמובן, אם אתם יודעים באיזה מתמודד מדובר, נא לא לכתוב בתגובות כי הפרק עוד לא שודר).

אלה המילים הראשונות שיצאו מפיו של ערן זילברמן לאחר שנפלט מבית האח הגדול.

אני לעומת זאת, מופתע שאף אחד לא רגם אותו באבנים.

אני עוד יותר מופתע מזה שהוא הניח לאסי עזר לשים עליו יד.

זילברמן גם סיפר שהוא מופתע מהצבעת הקהל. כן נו, זה סופו של כל הומופוב ושונא ערבים.

אדיוט.

מתי מספרים לו שעומדים לפטר אותו?

(אין כמו שמחה לאיד. גם אם מדובר באדם שיישכח בעוד כמה חודשים)

ברגעים אלה ממש, דן מנו אוכל את עצמו בבית. אם הוא כמובן צפה בעונה העשירית והמשובחת של ביג בראדר ארה"ב.

אתמול שודר הגמר הגדול (שאגב נמשך שעה אחת בלבד. קשה להאמין, הא?) וחבר המושבעים (לא הצבעות הסמסים של הצופים. קשה להאמין, הא?) העניק את הנצחון למתמודד האסטרטגי מכולם, זה ששיקר, תמרן, תכנן וצחק כל הדרך אל הגמר. הוא ניצח את יריבו בתוצאה המדהימה 0-7. נצחון גורף לראשונה בהיסטוריית המשחק.

ביג בראדר ארה"ב היא כל מה שהאח הגדול לא. אני מבין שיש אנשים שמכורים לאח הגדול ושנהנים לצפות בו ואני מרחם עליהם. אני מרחם עליהם כי הם מקבלים את המיץ של הזבל בזמן שהם יכולים לקבל קוויאר (או כל מזון מלכותי כשר אחר).

החיבה שלהם לאח הגדול לגיטימית אבל למי אכפת בכלל?

ביג בראדר סגרה עונה מעולה שהתחילה באמבוש קבוצתי של כל דיירי הבית על מתמודד אחד ועל כל מי שהיה קרוב אליו ולאחר שסיימו לבצע את הטיהור האתני, הם התחילו לכתוש אחד את השני. הכתישה לוותה כמובן בעריכה מעולה שהגיעה לשיאה בגמר כשגם העורכים הרשו לעצמם לכתוש מתמודדים.

כך לדוגמה, ג'רי, הסב החביב בן ה-75, שזכה לעריכה נאה וחיובית לאורך העונה (למרות שבתכל'ס הוא זבל של בנאדם וכל מי שצפה בשידורי האינטרנט יודע זאת) קיבל אתמול לקט קטעי וידאו שלילי במיוחד. מדוע הוא קיבל את הלקט הזה? כי הצופים בארה"ב לא חשבו שהוא המושבע הכי חביב עליהם. ההפקה ראתה את זה והרשתה לעצמה להיפטר ממנו בחינניות. ללקק את השפתיים.

אני מפציר בפני כל קוראי הבלוג ששכלם בראשם וטראומת "הישרדות 10" ו/או מיאוסם מהאח הגדול עדיין בגופם: תעשו לעצמכם טובה ותשיגו את ביג בראדר ליום הכיפורים. זו תהיה המתנה שלי אליכם.

אל תודו לי, רק תצרכו את ביג בראדר.

(בוידאו: יום ההולדת הכי מוזר. EVER. קישה חוגגת יום הולדת אבל רגע לפני שכולם מתחילים לשיר, כל דיירי הבית מעורבים בריב. בעצם, גם אחרי השיר כל דיירי הבית מעורבים בריב. פאן פאן פאן. ובלי אף דורבן)