איך פגשתי את ניל פטריק האריס
שלישי, 16 בספטמבר, 2008לפרק הראשון בעונה השלישית של "איך פגשתי את אמא שלך" היה תזמון נהדר מבחינתי. כמה שעות קודם לכן שודר הפרק האחרון של "טלנובלה בע"מ" ואני עמדתי להיכנס לדכאון קליני כי לא ראיתי באופק תוכן אחר שיגרום לי לצחוק בקול וליהנות מול הטלוויזיה.
אני מודה, התעלמתי מ"אמא" במשך כל שנות קיומה. ראיתי את הפרקים הראשונים של העונה הראשונה ונדמה לי שצחקתי. אבל לא במידה שתגרום לי לעקוב אחרי הסדרה מדי שבוע (ובטח לא במידה שתגרום לי לצרוך אותה דרך המחשב).
פייר? בהחלט יכול להיות שפספסתי והנכונות להודות בטעות היא תכונה טובה (שמסתבר שיש לי).
התחברתי ל"אמא" בעיקר כדי לדגום את ניל פטריק האריס שהמציא את עצמו מחדש בצורה מרשימה בשנים האחרונות. סקרן אותי לראות איך פטריק האריס משתלב במרקם ואיך, אם בכלל, הנטיה המינית שלו משפיעה על דמות החרמן הסדרתי אותה הוא מגלם.
אני לא מחדש כאן כלום. אני לא הראשון שדגם את פטריק האריס ואני לא הראשון שצחק בקול ונהנה מהסדרה.
האם "אמא" תגיע למקס שלי? יכול להיות. עדיין לא החלטתי. בינתיים היא מהווה ריבאונד סביר בהחלט לאחר הפרידה מ"טלנובלה בע"מ" המעולה.
מריץ FireStats