צפניה שובר מסך

עכשיו כשאני בוחן לאחור את הפוסטים שכתבתי אני לא כל כך מבין מדוע קראתי לסדרת הפוסטים הללו "כוכב מהיר". anyway, עוד ערב מוצלח של פסטיבל שירי הילדים הסתיים בהדחה של אביב משולם. מה שאומר ששאר הלא יוצלחים כמו כרמל, עוז, בת חן ויתר החבר'ה הטובים התקרבו עוד שלב לגמר הפארסה הגדולה ביותר של טדי מאז… אמממ… נולד לרקוד?

עדי אבישי - תנו לי להחליט: עדי אבישי שמעה שמדובר בתוכנית שירי ילדים ונרגעה כי זה אומר שהיא יכולה לחייך את החיוך המפגר שלה לאורך 3 דקות ואף אחד לא יחשוב שזה לא במקום כי כידוע, ערב שירי ילדים הוא הוא הזמן לחייך חיוכים מפגרים, ממש כמו אמא גאה המשתעשעת עם חמוסיה המופלאים. ובכן, עדי טעתה. מצד שני, טוב לדעת שההשפעה של פטריות ההזיה בהודו לא חולפת מהר.

אביב משולם - נתפייסה: איזה ביצוע משעמם. שאכתוב את זה שוב? איזה ביצוע משעמם. איזה ביצוע משעמם. איזה ביצוע משעמם. אלוהים שבשמיים, איזה ביצוע משעמם.

(בתמונה: מעריץ מאוכזב של אביב)

בת חן חקיה - תנו לגדול בשקט: אמרו בקול את המשפט הבא: "לא כל זמרת מלאה היא זמרת סול שחורה". בזה זה מסתכם. כלומר, בזה ובצמיגים ההולכים ומידלדלים של העלמה חקיה. במקרה שלה, שחור לא בדיוק מרזה אבל דיאטת הרצח הקפדנית אכן מרזה. מעניין אם היא יכולה לרכוש גם יכולות ווקאליות וכריזמה באותה ההזדמנות.

בנצוק - רעמים וברקים: אין לי מושג אפילו באיזו שנה נכתב השיר הזה אבל מאחר ובנצוק הוא המתמודד הכי זקן אי פעם שהשתתף בתוכנית (חוץ מגיא שרפי), אני מניח שמדובר בשיר ילדים ממלחמת העולם הראשונה. לו היינו בחורף, אין לי כל ספק, שהברקים והרעמים היו פוגעים בבנצוק ופוטרים אותנו מעונשו של זה.

מעיין חג'בי - מי אוהב את השבת: בחירת שיר גאונית של דוסית המחמד המדוכאת שלנו. נו, לפחות הבמאי נהנה עם הוראות הבימוי הכי נדושות בעולם (מעיין שרה "אבא" ויש לנו זום על האב הגאה, מעיין פולטת "אמא" ויש לנו זום על אשה בקהל, אנו מניחים שזו האמא). כאילו, יש אנשים שהביצועים שלה באמת עושים להם משהו? כלומר, פרט למשתתפי הקייטנות בבני ברק כמובן.

תאיר גמליאל - מקהלה עליזה: אתה יודע שיש משהו מאוד לא בסדר עם העונה הזו כשתאיר גמליאל היא המתמודדת היחידה שאשכרה מבינה על מה היא שרה ומצליחה מדי שבוע להנפיק הופעה טובה.

בירגיטה וכסלר - ילד פלא: בירגיטה ממש מתחננת שמישהו יחזיר אותה לאסטוניה. "בלה בלה בלה פה פה פה פה". למי אכפת? אלוהים, אני מעדיף להאזין לקרובי משפחה שקודחים לי באוזן עם: "בקרוב אצלך" מאשר להאזין למלמולים המנג'סים של בירגיטה. אני רוצה להיות חירש. בבקשה.

רותם כ"ץ - הילד הכי קטן בכיתה: הילד הכי קטן בכיתה תמיד חטף מכות. גם המקרה הזה לא שונה. שמישהו ייקח את מר כ"ץ לאיזה רופא וישתיל לו כריזמה וסטייל.

מתן קאופמן - יוסי ילד שלי מוצלח: מאוד יפה שמתן הביאה לעצמה תגבורת. מעניין אם גם מתמודדים אחרים יוכלו להביא אנשים מבחוץ כתגבורת. מירי מסיקה תוכל לבוא וללמד את בירגיטה כיצד שרים, נינט תלמד את האחיות גואטה איך לעבור מהפך מהפריפריה לציביליזציה, ג'קו ינחה את רותם לגבי התנהלות עם שיער ארוך וכן הלאה.

כרמל אקמן - מה עושות האיילות: למרבה ההפתעה, דווקא כרמל נתנה ביצוע נורמלי. חבל רק ששמלת הילדים שלבשה נפלה ממנה באמצע ההופעה כי היא הורידה עוד 8 קילוגרם בלילה שעבר.

(בתמונה: כרמל בביצוע אנרגטי)

ישראל בר און - ריבים קטנים: כשישראל בר און מתנהג כמו ילד על הבמה הוא נראה כמו ילד מפגר. ובינינו, די מתחיל להימאס לי ממנו.

עוז צחובוי - לפעמים אני עצוב לפעמים שמח: נראה שעוז התרגל לבמה והוא אפילו חייך פעם או פעמיים. זה לא באמת השפיע על רפלקס ההקאה שלי.

לי בירן - טוליק: זהו. זה רשמי. "כוכב נולד 6" יותר משעממת מצבע מתייבש על קיר.

הבנתי שיש הרבה אנשים שזועמים ומוחים נגד ההדחה של אביב משולם. אנשים, תמצאו חיים. גם ככה בעוד כמה חודשים כל מה שיישאר ממנו זה איזה שריונר או חייל בחיל ההנדסה.

הפוסט הזה נכתב בתאריך שלישי, 15 ביולי, 2008 בשעה 10:21 תחת הקטגוריות טדי הפקות, כוכב נולד, קשת. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.