צפניה שובר מסך

האח הגדול פתחה אמש עונה 12 בארה"ב וכצפוי, הכיף התחיל כבר בפרק הראשון. בזמן שבישראל פורמט הריאליטי גוסס לאיטו בעקבות החלטות ניהוליות שגויות, בארה"ב העסקים מתקתקים כרגיל.

העונה ה-12 של האח הגדול מורכבת מ-13 מתמודדים שנכנסו לבית האח הגדול ל-75 ימים אשר בסופם אחד מהמתמודדים יזכה בחצי מיליון דולר. זהו, כמה פשוט ככה מוצלח. הטוויסט של העונה הנוכחית הוא שאחד המתמודדים לא מתמודד על הפרס הגדול אלא על האפשרות להגיע לאמצע התוכנית. אותו מתמודד מחבל לאורך העונה במהלכים של מתמודדים אחרים ובאופן כללי, בחיים בבית. אם ישרוד את חמש ההדחות הראשונות (כזכור, בפורמט האמריקני המתמודדים אחראים על ההדחות ולא הקהל) יקבל 50 אלף דולר. לא רע.

אבל מעבר למלצרית מלאס וגאס שאוהבת לקפוץ על נקניקיות גדולות כהגדרתה והעובדה שהקאסט לגמרי לא משקף את הרכב האוכלוסיה בארה"ב (יש רק מתמודדת שחורה אחת וגם היא יותר בגוון מוקה פלוס חשבון עו"ש מנופח), הסיפור המעניין של הפרק הראשון הוא השקרים. כמדי עונה, המתמודדים יושבים במעגל ומציגים את עצמם. כמדי עונה, תמיד יש מישהו שמשקר לגבי זהותו לכאורה כדי להקטין את המטרה שעל גבו.

השקרנים בפרק הראשון של העונה ה-12 היו היהודי האורתודוכסי (שיקר לגבי מקצועו האמיתי, רופא), המתמודד ההומוסקסואל (שיקר לגבי השכלתו, פרופסור) והמתמודדת הדו מינית (שיקרה לגבי נטייתה המינית). מעניין.

כל שלושת השקרנים של הפרק משתייכים לקבוצות מיעוט. כולם רגילים לשקר לסביבה בה הם חיים על מנת שיוכלו להשתלב בה ללא הפרעה מבלי למשוך תשומת לב רבה (נו, אם נתעלם מהכיפה ומזעקות ה"מזל טוב" שעפו לכל עבר בפרק הפתיחה). למרות שהקאסט לא מייצג את הרכב האוכלוסיה של ארה"ב באופן הולם, דווקא התנהגות השקרנים של פרק הפתיחה תואמת להפליא התנהגות של קבוצות מיעוט בעולם האמיתי.

כל עונת ריאליטי שווה מתחילה עם דיסוננס מוצלח. זה כבר סימן טוב.

הפוסט הזה נכתב בתאריך שישי, 9 ביולי, 2010 בשעה 17:40 תחת הקטגוריות ביג בראדר, דיוטי פרי. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.