ומה חנה לסלאו חושבת על בשבקין?
קשה לי לפרגן למהדורת השבט. אבל זה רק בגלל שיש לי אגו בגודל של קמבודיה. אתם מבינים, אני באמת ובתמים סבור שאני צריך להיות חלק מהפאנל המכובד. ככה זה, זה הגורל. כמו ברוק ורידג', זה הדסטיני שלי. זה גם משתלם כלכלית ללהק אותי, אני תופס שני מקומות ליד השולחן וכך חוסך עלות של פאנליסט נוסף.
וברצינות, מהדורת השבט היא התוסף הכי משעשע שהיה להישרדות איי הפנינה. בדיוק במינון הנכון ובדיוק מה שהצופים צריכים. אנשי המהדורה צלחו השנה את המכשול הגדול ביותר שהוא כמובן ליהוק סלגים כושלים מזדקנים על מנת שאלה יחוו את דעתם על תוכנית שהם כלל לא רואים. ממש במזל התחמקנו ממונולוג קורע לב של חנה לסלאו על בשבקין ומפירואט נועז של דידי הררי (באמת? אתה עוד קיים?) על נטעלי. וטוב שכך. הם לא באמת מעניינים אף אחד.
במהדורת השבט קיבלנו את האולטרה גיקים שאוהבים טלוויזיה. הכי כיף לראות אנשים שאוהבים טלוויזיה ואוהבים לדבר על זה. באמת. דרור נובלמן הוא מלך בכל מצב צבירה ומאיה בצלאל היא הדבר הכי קרוב אצל נינט לנוכחות בפריים טיים. מודה שרק באמצע העונה גיגלתי אותה וגיליתי שזכתה לתהילה בגלל הטייבית. והדבר היפה בכל זה? שהיא לא מתביישת בזה. שאפו לה. כמעט כמו הפליטים שמסתובבים סביב ברודי ג'נר ומקווים שמישהו ילהק אותם למשהו.
ואתם יודעים מה? גם עדן הראל הצליחה לעיתים לזנוח את גישת הסבתא ולהסיר מעצמה את קורי העכביש שדבקו בה כשנכנסה לאולפני ערוץ 1 לכל מיני חלטורות. היא עדיין לא שם לגמרי, אבל עוד עונה אחת ואולי היא תשחזר את ימיה הפרועים באעמ-טיוי.
למה בעצם הפוסט הזה נכתב שנים אחרי ש-15 מאיות התהילה של אריק אלפר הסתיימו? לא ברור. אולי בגלל שאתמול במקלחת בזמן שניקיתי את גופי הענוג עם סבון פסיפלורה נזכרתי במטעי הפסיפלורה הרקובים של אופיר.
מריץ FireStats
10 ביוני, 2009 בשעה 9:17
האם זהו תחילתו של קמפיין שנועד לשלוח אותך ל'מהדורת השבט'?
אם כן אני מצרף את קולי.