צפניה שובר מסך

כשצפניה הזמין אותי לכתוב פוסט קצר על מה שכן הייתי רוצה לראות בטלוויזיה, מלבד הכבוד הגדול שידעתי שנפל בחלקי, הבנתי שהוא טמן לי מלכודת. אין ברירה אם כך, אמרתי לעצמי, אהיה חייב להתוודות: הרבה יותר מעניין אותי לקרוא בלוגים על טלוויזיה מאשר לראות טלוויזיה. בהערת שוליים אני יכול להגיד שזה מצטרף למיומנות אחרת שלי, להכניס את עצמי למקומות ולאירועים שלא הייתי בהם ולדבר עליהם שנים אחר כך כאילו נוכחתי בהם. הישרדות? לא ראיתי ולו פרק אחד, אבל קשה היה להימלט ממולי, מהאננס ומרובוארץ. האח הגדול? ראיתי 10 דקות וגם אותן הרצתי, פשוט לא הייתה לי ברירה כי ראיינתי את המעצב של הבית של האח הגדול. כוכב נולד? רק תוכניות גמר וגם זה לא תמיד. מפרץ האהבה? נו באמת יש גבול. גם במקרה הזה הרבה יותר מעניין, שלא לומר מהנה, לקרוא השתלחויות ציניות וסרקסטיות מאשר לצפות בדבר הזה.

כן, כן, הנה יוצא המרצע מהשק - שוב האליטיסטים האלו שכותבים בעיתון הארץ, השמאלנים יפי הנפש, שלא רואים ערוץ 2 ושמעדיפים סרטים זרים עם כתוביות. האמת? פעם זה לא היה ככה. אבל מאז שיש לי יסמקס בבית חיי השתנו (וגם מאז שאני עובד וכותב ומלמד כאילו אין מחר). לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי ערוץ 2/1/10 סתם ככה. וזה לא שאני מוריד סדרות או סרטים, ולא בגלל העניין החוקי, ממש לא. פשוט (כן, זה הזמן לרחם עלי), אין לי זמן. בעוד כל מה שאני רוצה לעשות זה לנמנם עם הבנזוג מול הטלויזיה, אני מוצא את עצמי מדי לילה כותב עוד כתבה לעיתון או מעלה עוד רשימה לבלוג, ושואל את עצמי, איך זה קרה?
אני, שהייתי מכור לשיר שלנו (רק העונה הראשונה מיינד יו), מכור לפרוייקט Y, שלא החמיץ אף פרק של דוסון קריק, ושעד היום יכול לראות כל פרק של הבית הלבן (גם בפעם המאה), אין לי כל כך זמן לראות טלוויזיה. אז אם לחזור לשאלה של צפניה, מה כן הייתי רוצה לראות, זה פחות או יותר הדברים שיש לי ביס מקס ומחכים לי בסבלנות. נכון שתמיד נחמד לראות שידורים חוזרים של סינפלד ושל אי אר אבל ההנאה האמיתית היא דווקא מהסדרות החדשות, המקוריות והלא מיינסטרימיות, שאפשר להיקשר לדמויות שלהן ולא להרגיש שאתה צריך להשאיר את המוח שלך מחוץ לסלון. כמו למשל, skins, שהעונה הראשונה שלה הייתה פשוט מופתית; weeds, שבדיוק השבוע נגמרה עוד עונה מ-ע-ו-ל-ה; או big love, אחת הסדרות היותר אינטלגנטיות שהיו פה ושאני כבר מחכה לעונה השלישית שלה.

אני קורא את מה שכתבתי ואני מבין שאין מה לעשות, יצאתי שוב פעם האינטלקטואל עם הפוזות שרוצה טלויזיה בריטית לאינטלגנטים וכל מה שהוא יודע להגיד זה channel 4 או hbo. אתם יודעים מה? נכון, ומי שזה לא מוצא חן בעיניו בעיה שלו. ואם כבר, אני בטוח שגם צפניה, כשהוא חולם בלילה על עולם טוב יותר, מי שמופיע בחלומות שלו זה לא מולי, לא שפרה, לא צביקה הדר וגם לא גיא-צולדרך-זוארץ (אני מקווה בשבילו). אל תתנו לתדמית שלו לבלבל אתכם. יום יבוא וגם צפניה יודה בזה. בינתיים אני מקווה בשבילו שהוא יקבל הזמנה להשתתף בתוכנית ריאליטי. אם להסתמך על האח הגדול, יש לו כבר יתרון בגלל השם. בהצלחה.

(הקליקו כאן לבלוג של יובל סער)

הפוסט הזה נכתב בתאריך שלישי, 23 בדצמבר, 2008 בשעה 6:24 תחת הקטגוריות אורחים באים, דמי חנוכה. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.