צפניה שובר מסך

אני פולניה גרועה. לפני שבועיים קיבלתי על עצמי משימה לכתוב אילו תכנים חסרים לי בטלוויזיה. סברתי שהמשימה תהיה קלה: הטלוויזיה הישראלית היא שק חבטות נוח מאוד, גם עבור חלשלושה כמוני, שנכשלה בקיקבוקסינג א'. אבל אז התיישבתי מול לוחות המשדרים, מול ערימות הדיוידי'ז שצברתי ומול אינספור הטורנטים שרק מחכים שאתייחס אליהם, וגיליתי שאני ממש-ממש אוהבת את הטלוויזיה שלי ושאין לי תלונות כלפיה.

אני אוהבת טלוויזיה ולא מתביישת להודות בזה. יס-דוקו, בובליליזם, לונדון וקירשנבאום וערוץ הקניות משתלבים היטב בשגרת יומי. שלא לדבר על התקופות הקשות בהן אני נופלת שדודה בזרועותיה של סבוניה יומית קאמפית. תרבות נמוכה, תרבות גבוהה – לעזאזל, שאנשי האקדמיה יתעסקו בדיוני סרק משמימים כגון אלה. תנו לי רידג' וברוק נפרדים וחוזרים בפעם המיליארד ואני באקסטזה.

אבל צפניה ביקש שאשחרר את הגן הפולני שבי ואחפש קובלנות לרוב. נו, אם צריך – צריך.

הדבר העיקרי שחסר לי היום הוא ערוץ מוזיקה עדכנית טובה. בתור זפזפנית ידועה לשמצה, שלא יכולה להוריד את האצבע מהשלט ואף צופה בכמה טלוויזיות במקביל בחדר כושר (השלט של יס שולט על כולן, תענוג), וחובבת מוזיקה מושבעת אני אוהבת לצפות בקליפים. זה התחיל בשנות השמונים עם התוכנית המיתולוגית של אילן בן-שחר במוצ”ש, דרך ריי קוקס ב MTV עד לטריי (טרוי?) מ Channel V המיתולוגי במלזיה, או איפה שזה לא היה. שלא להזכיר את האורגזמה הלאומית שקיבלנו כשבונו השכיב את עדן הראל על המכונית ונשק לצווארה. אלו היו הימים הטובים!

פעם ערוצי המוזיקה היו ערוצי מוזיקה. נכון, פה ושם היה ריאליטי (משובח!) כמו "העולם האמיתי", אבל רוב הזמן היו פשוט שירים מסגנונות שונים. לא אתיימר לטעון ש-MTV הציג מוזיקה מתוחכמת מדי אי-פעם, אולם כן היה מבחר וכך התוודעתי לכמה מאהבותיי המוזיקליות הגדולות, גם אם זה היה בשעות הקטנות של הלילה. היום ערוצי המוזיקה הם זבל טהור, שאפילו לבחורה לא בררנית כמוני קשה לעכל. קודם כל, ערוצי המוזיקה הפסיקו לשדר מוזיקה. MTV ו-VH1 טוחנים סדרות ריאליטי איומות בכל שעות היממה. את MTV2 הורידו בפראות מהמסך, אבל גם הוא היה הרע במיעוטו (הרע: זיין לואו המעיק והלא מצחיק). MTV Base ו Dance ידברו אליי כשיקראו לי טופז ואדדה על פלטפורמות כשהחוטיני מבצבץ מאחור. MTV Hits נפלא למי שאוהב לראות את אותם ארבעה קליפים בלופ; בחיי, גלגל"צ הוא פסגת התרבות והגיוון לעומתו. VH1 Classic – נחמה פורתא בלבד, מכיוון שהוא לא מציג מוזיקה עדכנית. ערוץ 24? נראה כמו הפקה של תיכון. וזה כל מה שיש, רבותיי.

מצחיק, בעוד שערוצי הנישה מתרבים בקצב מסחרר, ערוצי המוזיקה נסוגים אל תוך עצמם ועוברים אבולוציה סופנית. לולא היו-טיוב, המייספייס, הסולסיק – האינטרנט, בשם אלוהים -לא היה לי מושג ירוק מה קורה היום בעולם המוזיקה. ההשקעה בערוצי סדרות בארץ אדירה. בערוצי מוזיקה היא אפסית. הקליפ הטוב ביותר שראיתי בחצי שנה האחרונה הוא של נינט מהממת בפרסומת לפלאפון. אבל היי, אל תרחמו עליי, אני אשב בחושך ואזפזפ למוות. שמעתי שיש דיל טוב במכרז היומי של ערוץ הקניות עד חצות, אסור להחמיץ.

(הקליקו כאן לבלוג של טלי הולנדר)

הפוסט הזה נכתב בתאריך ראשון, 21 בדצמבר, 2008 בשעה 5:13 תחת הקטגוריות אורחים באים, דמי חנוכה. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.