פרויקט דמי חנוכה: אמיתי טויטו
כמעט מזל טוב לי. אני אוטוטו סוגר שנה שלמה בלי טלוויזיה.
בנקודה מסויימת, מטעמי חיסכון והגיון, החלטתי שהטלוויזיה היא עניין לא נחוץ בעליל עבור מי מאיתנו שמחפשים בידור טוב להעביר בו את הלילות הקרים. פשוט שאין שם שום דבר שהייתי רוצה לראות. יש שם הרבה חדשות, יש שם כוכב נולד, אח גדול, אחות קטנה, איי פנינה או בקיצור, המון המון אנשים שנראים על המסך בדיוק כמו שהם נראים במציאות. ומאחר ואין לי עניין לרכוש חברים חדשים, אני גם לא אטרח להפעיל לכבודם את המכשיר.
אני רוצה לראות שחקנים. אמיתיים. כאלה שיש מאחוריהם במאי שאומר להם "אקשן!" ואז הם מתחילים לפלוט ברגש טקסטים שתסריטאי מחושב ישב עם אלף כוסות קפה והגה אותם באישון לילה. אני רוצה אותם בוכים עם מוזיקה שהולחנה בדיוק בשביל הרגע הזה, עם מבטים של שחקנים אחרים שכוונו בזווית המדוייקת בתזמון הנכון כדי ליצור לי מציאות אחרת. מציאות - אחרת.
אני רוצה לראות מעגלים. אני רוצה להגיע לפרק העשירי בעונה השמינית של הסדרה ולהגיד "יאללה! זו ההיא מהפרק השני… עכשיו אני מבין למה היא אמרה לו את זה!". בטלוויזיה שלי צריכות להיות עלילות חכמות, פאזל ענקי שמתחבר לכדי תמונה אחת רק אחרי עונה שלמה. וגם אחרי שהייתי בטוח שהבנתי את התמונה, בעונה הבאה אני מגלה שזו היתה רק הפינה.
אני רוצה עקביות. שעד שסוף סוף יש סדרה איכותית, לא בא לי שישנו לה את מועד השידור כל שבוע, יאבדו אותי ואז יתפלאו שאף אחד כבר לא צופה בסדרות מקור.
בקיצור, אני רוצה לראות בטלוויזיה את מה שאני לא יכול לראות מבעד לחלון.
אני רוצה אמריקה.
23 בדצמבר, 2008 בשעה 20:05
אוקיי, זו כנראה נקודת הבלבול אצלי עם אנשים אחרים כאשר נזרקת לחלל המילה "טלוויזיה".
משום מה בשביל אחרים "טלוויזיה" זה ערוץ 2. זה ברודקאסט. זה חדשות וריאליטי ותכניות בשקל וחצי.
בשבילי "טלוויזיה" זה סדרות, בעיקר רכש.
אנשים שמתלוננים על "טלוויזיה" ומחזיקים במנוי ליס/הוט הם, תסלחו לי, מפגרים. בשביל מה אתם משלמים 200++ ש"ח בחודש בשביל ערוצשתיים? במרחק זפזופ מחכה לכם כל טוב של סדרות, עולם ומלואו. גם הפקות מקור.
אצלי ערוצים 2 ו-10 לא נמצאים בכלל בהליך הזפזופ. אני יודע מראש שאין לי מה לחפש שם.
אם אתם מגדירים עצמכם כאוהבי טלוויזיה אין לכם מה לחפש בברודקאסט. במקרה של אמיתי לפחות הוא לא משלם סתם על טלוויזיה רב-ערוצית אבל מי שמחזיק במנוי, צופה בעיקר או חלילה רק בברודקאסט, מצטער לומר אבל שכחתם לעמוד בתור כשאלוהים חילק שכל. ומה שגרוע לא פחות זה שרוב אלו ששכחו לעמוד בתור הם ממילא הקהל הדיפולטי של ערוצשתיים.
יש עוד ערוצים בממיר, תתחילו לגלות אותם.
23 בדצמבר, 2008 בשעה 20:39
זה יותר נשמע כמו בריטניה מאשר אמריקה. ונשמע מאוד כמו דוקטור הו.
23 בדצמבר, 2008 בשעה 23:03
מצויין אמיתי כתבת את זה
זה גם מה שמדבר אלי
מסכים עולה בינואר והציפיות שלי עולות בהתאם
כי מסכים יכולה לענות על כל מה שכתבת אם היא תהיה נאמנה לרוח העונה הראשונה
הלוואי ולא נתאכזב.
23 בדצמבר, 2008 בשעה 23:09
אסף: תאשים את הקמצנות של הכבלים בזמנו. בגלל הסכסוך עם וורנר הרכש שלהם התייבש, בברודקאסט הרכש תמיד היה בעדיפות רביעית וליס לקח שנה שנתיים עד שהם בנו את ערוצי הסדרות שלהם בצורה טובה.
קובי: מה הקשר?! סדרות בבריטניה הן מיני-סדרות, אם הרשת תרצה עוד יפיקו עוד מיני-סדרה.
סדרות איכותיות והכי מוזר מצליחות מאוד ברייטינג, שכל רשת אחרת בעולם הייתה מותחת אותן כמה שהיא יכולה, משום מה לא ממשיכות ליותר מכמה עונות. הסדרה הבריטית הכי ארוכה היום שאני מכיר היא spooks עם 7 עונות עם 10 פרקים לעונה (יחסית מספר גדול).
24 בדצמבר, 2008 בשעה 8:57
אסף.
אנשים שמשלמים על רב ערוצי מקבלים גם עוד ערוצים מלבד 1 2 ו-10.
אנחנו (אני מניח) נמנים עם אלו הלחוצים שלא בא להם לחכות 4 חודשים עד שגברת ספקית תחליט לרכוש סדרה איכותית מחו"ל.
בעולם הגלולבלי של היום, זה מיותר לצפות שאנשים ממש יחכו לשידור בטלוויזיה כשהם יכולים לקבל אותו כמעט בזמן אמת + תרגום ממקור אחר.
קובי.
דווקא לא. כאילו…אולי…לא יודע…מלבד החיים על מאדים, לא זכור לי שראיתי סדרה בריטית איפשהו. כשכתבתי את הפוסט הזה חשבתי על אבודים, דקסטר ואפילו, תתפלא, עד החתונה ששודרה בערוץ 2 (ואותה ראיתי באתר של רשת דווקא).
בים.
תודה.
תומר.
לא הגבת לי אבל לא נעים לי להתייחס לכולם ולא לך
24 בדצמבר, 2008 בשעה 10:25
הישרדות היא לא סתם ריאליטי שאתה "מתחבר עם אנשים חדשים"
זה משחק אסטרטגי לכל דבר (עם כמה כוסיות מסביב, כשברגעים מתים יהיה על מה לאונן)
אין יל יותר מדי מה להתווכח איתך לגבי האיכות של סדרות הרכש, כי אני בעצמי רואה אותם
רק חבל שבארץ לא יודעים לייצר כאלה
אבל קצת קילקלת בסוף כששמת את עד החתונה באותה השורה עם דקסטר ואבודים