מה ששנוא עליך, תעשה לחברך
מי היה מאמין, יצא משהו טוב מהאפרוריות של רשת ומהכשלונות החוזרים שלה בתחום הריאליטי: יש זמן לשדר דברים כמו תעודה כחולה של חיים יבין.
מדובר באחד המסמכים החשובים ביותר ששודרו במדינת ישראל. מדובר במסמך שחושף את הבלוף הגדול שהוא ישראל. לפני 60 שנים נכתבה הכרזת העצמאות, מאז לא קרה כאן כלום בעצם. הבטחנו שוויון לערביי ישראל ונתנו גזענות. הבטחנו שותפות בבניין הארץ ונתנו להם ללמוד את ביאליק וטשרניחובסקי בזמן שאף תלמיד ישראלי לא מכיר שירה ערבית או בכלל מודע לקיום שירה כזו.
במבט ראשוני נראה כי רצף הסצנות מבולבל וכי יבין מתפזר על פני מקומות רבים. במחשבה שניה הכל ברור: אין כאן התפזרות, המצב דפוק בכל המישורים. האפליה והגזענות משפיעה על כולם ואסור לוותר על אף פריים.
חיים יבין מתעד בסדרה את הסיבות למלחמה הבאה ומכין את הקרקע עבור החוקרים שינסו להבין איך הכל קרה ואיך לא ראינו את זה מגיע. חיים יבין מנסה להראות לנו את זה מגיע אבל נדמה שהמנטליות הישראלית הנוכחית פשוט עיוורת. לא משנה כמה סרטים ישודרו וכמה תחקירים יופקו, הישראלים רוצים להמשיך במלחמת ההישרדות בלי להבין שהיא נגמרה בכלל לפני 40 שנים בערך. אם תרצו, סוג של מחווה לחייל האמריקני שיוצא מהג'ונגל הוויאטנמי ולא יודע איך העסק נגמר.
אבל יותר מהכל, הסדרה של חיים יבין גורמת לצופה להתחפר בבושה בספה. האמת מטרידה. קשה לצפות ולא להרגיש את הדמעות עולות. איך יכול להיות שאנחנו חלק מזה? איך יכול להיות שחלקי הפאזל הסתדרו בצורה המעוותת הזו?
נהוג לומר שמה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. אבל ערביי ישראל הם לא חברים, לכן מותר לעשות להם הכל ולכן רוב הצופים לא באמת התחפרו בבושה בספה. הם לא מבינים מדוע הם צריכים להתבייש.
19 בנובמבר, 2008 בשעה 23:48
פייר, גם בתור שמאלני שמצביע מרצ היה לי תמוה לראות את ההתממות של הערבים.
נורא קשה להם לראות מחסומים ובידוק בנתב"ג מאוד פוגע בהם אבל הם שוכחים את השנים הנוראיות שכל יומיים היה מתפוצץ אחד מאחיהם המסכנים באמצע הרחוב וקוטל איתו את כל שמסביב, שוכחים את הימים שבהם היה פחד אלוהים לנסוע באוטובוס ובתי הקפה היו ריקים.
מאז שיש הפרדה אין פיגועים. הם הציעו את המיטה ועכשיו שיילכו כבר לישון.
20 בנובמבר, 2008 בשעה 10:00
עוד פוסט חשוב מאוד מבית צפניה
שוב אני נזכר למה עשיתי מנוי כאן
ואכן תוכנית חשובה יצר חיים יבין
אבל גם מאוד מתסכלת
כי נותרנו ללא כלום בסופה
ללא שום אופק פתוח
ואנו אנה אנו באים?
הערה: פין לא שמאלני, לא מספיק לשים פתק מרצ בקלפי ע"מ להיות שמאלני
נדרש להיות קודם כל 'בן אדם'
20 בנובמבר, 2008 בשעה 10:54
לפעמים שוכחים שטלויזיה צריכה לתת קצת מעבר לבידור רגעי ושטוח… כל הכבוד לחיים יבין שלא הלך לעשות תעודה על החיים הקשים (או לא) של בני זוג של מגישי חדשות אלא הביא משהו עם תוכן ושמעורר דיון קצת יותר מעמיק ממי צריך לזכות/להדיח
20 בנובמבר, 2008 בשעה 14:21
בים,
אנחנו לא מכירים אחד את השני בכדי לדעת מה החוויות שכל אחד מאיתנו עבר כ'בן אדם', מינוח מאוד מפלח להגדרתך, ומה השפיע על עמדותיו בסכסוך.
אך הרשה לי לומר לך שלא הגעתי ממסיבות קוקטייל ולא מאירועי התרמה לדו קיום.
אני מבטיח לך שפעלתי ועודני עוסק במגוון מסגרות שללא ספק מעידות על היותי שמאלני.
יחד עם זאת, חשוב לראות את התמונה הכוללת ולא רק להיות מתחסדים ולהגיד אמן לכל מי שאומר כמה המדיניות הישראלית היא אכזרית ונוראית.
מי שלנצח יתרפס בפני אלו שאומרים שישראל היא מדינת אפרטהייד (צריך באמת להבין מה זה אומר אפרטהייד לפני שמבליגים על זה) ושכל מי שלא מתנגד הוא משתף פעולה, עלול למצוא את עצמו לחוץ בגבו אל הקיר.
ואז בים, כבר יהיה מאוחר מידי.
להיות שמאלני זה לא רק לשבת בנווה צדק ולהגיד כמה שהכיבוש נורא. יש עוד כמה דברים ששווה להתעמק בהם.
20 בנובמבר, 2008 בשעה 17:54
פין, אני לא יושב בנווה צדק ולא מגיע למסיבות קוקטייל או אירועי התרמה…
אנחנו אכן בדרך להיות מדינת אפרטהייד ולא כלפי ערביי השטחים אלא דווקא כלפי ערביי ישראל
אין קשר ישיר בין החומות שבנינו להפרדה לכך שאנו מפלים את ערביי ישראל יום יום
אני מקווה שראית אמש את חיים יבין אז לא ארחיב.
אתה לא איש שמאל פין
כי שמאל זו תפיסת חיים שבאה לידי ביטוי בכל מישור של החיים לא רק בפוליטיקה ומשמעה ראשית להיות אוהב אדם באשר הוא ללא הבדל דת גזע ומין
ואתה לא כזה
אני לא יודע למה הצבעת מרצ אבל תפוס שיחה טובה עם ג'ומס ואני מקווה שהוא יבהיר לך מהי המשמעות של להיות איש שמאל
20 בנובמבר, 2008 בשעה 18:16
אין בעיה, כולנו רוצים להביא לשלום עולמי ולכך שלא יהיו יותר ילדים רעבים באפריקה, ללא הבדל של דת גזע ומין. זה בדיוק הנאום שלי מתחרות מיס חיפה(עיר עם וואחד דו קיום) 2001.
חשוב לא ללכת עם הראש בקיר ולדקלם מנטרות שחוקות, כי הערבייה הישראלית שישבה על כסא העור שלה בזמן מלחמת לבנון השניה לא חושבת כמוך, היא כן מבדילה לפי דת. והיא למשל מקווה שחזיבאללה יפוצצו לך את הבית ולא מתביישת לומר את זה.
מותר להיות שמאלני מבלי לוותר על הצביון היודי של המדינה. מותר להיות שמאלני ולהתנגד לזכות השיבה. בגלל אנשים שמחזיקים בדעות קיצוניות כמוך השמאל הגיע למקום הלא רלוונטי שלו כיום. ואתה זה גם ג'ומס יודע.
21 בנובמבר, 2008 בשעה 0:16
פין
מעולם לא וויתרתי על הצביון היהודי של חיי, להיפך דווקא בגלל רצוני שילדי יחיו עם צביון יהודי אני רוצה לאפשר לפלסטינאים עצמאות ואטונומיה מלאה עם שוויון זכויות לערביי ישראל
אני לא רוצה להביא לשלום עולמי אבל אני כן רוצה שהילדים שלי יחיו בשלום עם השכנים שלהם ושישרור כבוד ביננו לשכנים האלו.
אתה לא מכבד את השכנים שלך ולא שואף לכבוד כזה ולכן אתה לא איש שמאל.
לאיש שמאל אמיתי אין מנטרות שחוקות
יש לו דרך חיים והוא דבק בה בכל תנאי וגם כשהזמנים קשים והכל נראה אבוד.
22 בנובמבר, 2008 בשעה 20:28
ויכוח כזה עייף, שבע וקלישאתי בין שני אנשי שמאל כבר מזמן לא ראיתי.
עצוב.
23 בנובמבר, 2008 בשעה 12:25
באמת קצת חפרתם..
הנה משהו קצת יותר מעניין.
זה לא מצוין בכתבה, אבל ציפור קטנה לחשה שלי שגם צפניה מצטרף לנבחרת.
http://b.walla.co.il/?w=/3050/1384015
23 בנובמבר, 2008 בשעה 18:54
זה דווקא כן מצויין בכתבה. איזה יופי!
בהצלחה!
23 בנובמבר, 2008 בשעה 20:14
אכן. גם אני מצטרף לנבחרת. אני קצת בעיצומו של משבר רפואי משפחתי בימים אלה (ולכן הפוסטים לא עולים) אבל אני עדיין כאן.
25 בנובמבר, 2008 בשעה 22:25
עשה לי טובה. מספיק עם הרפיסות הזו. גיס חמישי נשאר כזה ויישאר כזה. מספיק עפ הרחמים. יאללה, כאן מדינת היהודים.
27 בנובמבר, 2008 בשעה 10:25
אחת -עוד אחת
השיחה לא נועדה לאוזנייך.
אם מענין אותך הפקות התדמית של אורנג' שיבושם לך
השיחה היתה בין פין לביני
אני מוצא שיש משמעות גדולה למיהו באמת איש שמאל כי עבורי זו דרך חיים ולא גחמה או אופנה משל היום אקנה אורנג' ומחר סלקום…
בתרבות גיבורי התרבות הנוכחית כמו בובליל אני יכול להבין למה 'דרך חיים' לא מדבר לאנשים שרוצים לשמוע עת עינב אומרת פרידמנים מתים 50 פעם תוך כדי שירבוב לשון עצבני.
אז באמת שיחה על כבוד האדם באשר הוא אדם ליד האורים והתומים ההם היא קצת 'משעממת'…
אני מעדיף להיות עייף וקלישאתי אבל דבק באמת שלי