שובר מסך בפרינט - 8/10/08
יום הכיפורים הוא אחד המועדים המטרידים ביותר עבור מבקר הטלוויזיה. קודם כל, אין על מה להמליץ כי אין טלוויזיה (ואפילו את האקווריום של האח הגדול סגרו השנה. לו היה לי אכפת, אולי הייתי כותב על זה משהו. אבל לא אכפת לי). מעבר לזה, מבקר הטלוויזיה הנורמלי הוא חובב טלוויזיה וככזה יצפה בטלוויזיה ביום הכיפורים מה שהופך אותו לאויב הציבור מספר אחד כי לא משנה שרוב הישראלים נוסעים בשבת, מדליקים אש וצופים בפוליגרף – ביום הכיפורים הם צמים.
אחרי שהתגברת על המחשבה המזעזעת הזו, אתה תוהה על מה לכתוב את הטור שמיועד להתפרסם באותו יום סליחות ארור. האם עליך לבקש סליחה מכל מי שכתבת עליו דברים רעים השנה? אם תבקש מהם סליחה, האמינות שלך תיפגע אוטומטית. איך אפשר להאמין לביקורת אם תוך פחות משנה אתה למעשה מתחרט עליה (ואל תקשיב למלאך הקטן שיושב על הממיר ואומר: "אתה מתחרט על הפגיעה באנשים. לא על הביקורת". זה בולשיט. אתה מתחרט על הביקורת)?
אולי הפתרון הנכון הוא לכתוב טור נוקב על אנשי הטלוויזיה שצריכים לבקש סליחה מהציבור הישראלי (*שיעול* רוית מנדל-ליאור *סוף שיעול*)? נו, ומה תשיג בזה? הרי שנה שלמה אתה מתלונן ומקטר על איכות הטלוויזיה, מה יהיה מיוחד בטור הזה? יום הכיפורים מגיע רק פעם אחת בשנה. הטור חייב להיות מיוחד. וחגיגי. עם גרפיקה לבנה. צריך באמת להזכיר לעורכת משהו על זה. אולי איזה ספר קידוש שיהיה בצד. אולי גם פונטים מיוחדים.
ולא. אתה לא תעשה את זה. אתה לא תבחר בפתרון הקל. אתה לא תכתוב טור ותתהה האם לא הגיע הזמן לשידורי טלוויזיה גם ביום הכיפורים והאם לא הגיע הזמן לתת לציבור להחליט ולא להכתיב לו מה (לא) לאכול ומה (לא) לצרוך בזמנו הפנוי. זה באמת יותר מדי קל. ונדוש. ולעוס. ומשפיל. כמעט כמו ההנחיה של צביקה הדר.
ובטח ובטח שלא תכתוב טור תלוש מהמציאות בו תעלה שאלות פילוסופיות כמו האם נער שרוכב על אופניים וצופה באייפוד בפרינג' החביבה שובר את יום הכיפורים. כמה פסקאות תוכל למרוח ככה? שלוש? זה לא מחזיק טור וגם כל השאלות די מגוחכות. אף אחד לא באמת חושב עליהן. חוץ ממבקרי טלוויזיה לפני כתיבת טור ליום הכיפורים כמובן.
זהו, פסקה אחרונה. הצלחת להתחמק מכל הקלישאות ואפילו לא הרגזת אף אחד (פרט לאלה שבאמת מגיע להם). זו לא יצירת המופת הגדולה שדמיינת שתצא מהמקלדת שלך אבל היי, יש גבול גם לכשרון שלך. אתה לא יכול להמליץ לאנשים על תכנים בטלוויזיה אם הם בכלל לא רוצים לצפות בטלוויזיה (נו, אתם יודעים, לפי הסקר האחרון של מכון אלמוני כלשהו).
אדושם, איזה יום ארור. גמר חתימה טובה, כן?
מריץ FireStats
8 באוקטובר, 2008 בשעה 15:35
אם יש מישהו שצריך לבקש סליחה: זה ארז טל - גם כשזה תורו של אסי עזר לדבר הוא עדיין מנסה לגנוב לו את הפוקוס עם כל מיני שטויות שהוא עושה, הוא ממש מעצבן.
הפוליגרף - אין צורך להסביר בכלל.
חדר 401 - זה ממש התעללות מה שהם עושים שם לאנשים תמימים והכי נורא שהם מדרדרים אותי לצחוק בסתר על הקורבנות… (אנימציה של סמיילי מתבייש תתאים פה).
ג'י ג'י אברמס - אני יכול להיות סתם מניאק ולהתבכיין שזהות בדויה הופסקה באמצע עונה אבל האמת היא שכבר לא נותרו סיפורים לספר שם.אז מה כן - איך הוא מעז לעשות מעשה שכזה לאנשים שרואים סדרה שלו 4 עונות, איך הוא העז לעשות בפרק הסיום של עונה 4 באבודים ארנב שנוסע בזמן ואי שנעלם בים?!! זה ממש מעליב צופים שניסו לשכנע את עצמם שהסידרה הגיונית במשך 4 שנים, זה עלבון לאינטילגנציה שלי.