צפניה שובר מסך

6 תגובות לפוסט "איך פגשתי את ניל פטריק האריס"

1. מאת גלעד:
   16 בספטמבר, 2008 בשעה 9:23

   אל תתבייש, גם אני פספסתי סדרות חשובות בינהן "איך פגשתי את אמא" שאני מודה שלא ראיתי אפילו פרק אחד מזה עדיין ו"המשרד" הגירסה האמריקאית שהתחלתי לראות אותה כשהעונה הרביעית עלתה בהוט ומאז אני מכור לזה.

2. מאת עדי:
   16 בספטמבר, 2008 בשעה 16:56

   כשראיתי את הכותרת של הפוסט, כבר הייתי אכולת קנאה כי חשבתי שבאמת פגשת אותו, במציאות.
   ואיך הצלחת להפסיד את "איך פגשתי את אמא" אבל לא פספסת את רוקדים עם כוכבים? P:

3. מאת רואה שחורות:
   16 בספטמבר, 2008 בשעה 22:50

   באתי בשביל אליסון האניגן, נשארתי בשביל בארני.

4. מאת assafTV:
   17 בספטמבר, 2008 בשעה 20:30

   התגובה האוטומטית שלי לאנשים שטרם צפו בסדרה X / צפו ולא אהבו היא "איחולי החלמה מהירים מניתוח הסרת המח שעברת. במידה ותחול התדרדרות במצבך אני מתנדב להיות זה שידפוק לך את הכדור בעורף". פשוט, ישיר, כן והכי חשוב מתאר במדויק את מצבם.
   (כמובן שזה לא המצב כאן אבל אני חושב שצריך לאמץ את האיחול הזה ברבים. האיחול הזה לא תקף כמובן לסדרות של ג'יי.ג'יי.אברהמס שם הוא תקף כ*שאוהבים* את הסדרות שלו).

5. מאת איתמר:
   18 בספטמבר, 2008 בשעה 13:21

   מה שלום ניל פטריק האריס?

6. מאת יובל:
   21 בנובמבר, 2009 בשעה 13:03

   ניל פטריק האריס הוא הדמות האהובה שלי בסדרה והפרק האהוב עליי הוא עונה 4 פרק 2 המבורגר

לכתוב תגובה