צפניה שובר מסך

בשבוע שעבר חגגתי יומולדת ולא ראיתי את התוכנית בה בירגיטה הוגלתה לנורבגיה או לחור הסקנדינבי האחר ממנו הגיחה. למחרת כן ראיתי את התוכנית אבל לא התחשק לי לכתוב פוסט. כן התחשק לי לכלוא את כרמל אקמן בתוך כלוב של חוטמנים. סתם בשביל הכיף.

יש בעיה מאוד גדולה עם כתיבת פוסטים בשלב כל כך מתקדם. למרות העובדה שמדובר בחרא של עונה ובחבורת מתמודדים לא מוכשרים לחלוטין, כשמגיעים לישורת האחרונה, יש אחלה ביצועים. כמובן שיש גם את מעיין חג'בי. אבל היא לא מחזיקה פוסט. היא בקושי מחזיקה את המיקרופון או את הקול (אם כבר מדברים).

וכך גם הערב. היו כמה ביצועים טובים מאוד (וד"ש לאביב ולישראל) והיו כמה ביצועים נוראיים (כן נו, החג'בית). אבל זה לא מחזיק פוסט.

השטיק די מיצה את עצמו ובניגוד לליבי שמצליח פעם בכמה זמן למחזר את השטיק של "סיון", לי אין כל כך הרבה נשמות. יש גבול לכמות השטיקים הממוחזרים.

אז כן אהבתי את אביב וישראל וחשבתי שזה הדואט הטוב של הערב ובין הביצועים הגאוניים של העונה. וכן תיעבתי כל דבר שמעיין חג'בי נגעה בו עם הפרצוף המבואס המתחסד שלה שגרם לי לרצות לשלוח אותה לאוסטיה או לחור קווקזי אחר בו מתנהלת לחימה.

אפילו ריחמתי קצת על עדי אבישי שהבינה שהיא הייתה צריכה להישאר בהודו ולא לחזור לישראל. רק לגיישה יפנית מותר לקבל עלבונות מאנשים כמו מרגול. והגיישה לפחות עושה מזה כסף. מה עדי תעשה? את אביב משולם?

שלישיית הגמר שלי? ישראל, ליבי ואביב. הגיע הזמן שיהיה קצת עניין בשעמום. בטח אחרי שסנג'איה חג'בי שרדה והרסה גם את תאוריית השלט. מעצבנת.

(וכן, אתם בהחלט מריחים כאן קמפיין להרצת אביב לגמר על חשבון כרמל)

מחר שלמה ארצי מגיע. בינתיים תקראו את זה.

הפוסט הזה נכתב בתאריך ראשון, 10 באוגוסט, 2008 בשעה 23:12 תחת הקטגוריות טדי הפקות, כוכב נולד, קשת. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.