צפניה שובר מסך

אל תשאלו. מהפרק הרביעי, "המשרד" משתפרת פלאים. כן כן, תקבלו יצירת מופת. הפרק הרביעי של "המשרד" משנה סדרי עולם. לא תוכלו להתאפק. תצחקו בגדול. ככה אומרים כולם. לי אין מושג. אני לא ראיתי את הפרק הרביעי אבל כל מבקרי הטלוויזיה קבעו שהפרק הרביעי מרים את הרף.

קצת מגוחך אם תשאלו אותי. ואתם שואלים אחרת לא הייתם כאן. מתי בדיוק התחלנו לנתח תוכן עתידי ולא כזה ששודר? כמובן, כולם טוענים (בצדק) ש"יומני הערפד" משתפרת אחרי הפרק החמישי אבל אף אחד לא כתב את זה בביקורת על הפרק הראשון ששודר. נו בטח, כי הם לא קיבלו את הדיסק עם הפרק החמישי. ברור לחלוטין שהדבר מגוחך, כן? בגיל 21 תטוסו לירח. תסבלו עד אז.

הפרק הרביעי של "המשרד" הוא הפרק הראשון המקורי. כלומר, שלושת הפרקים שלפניו הם עיבוד ישראלי לפרקים מחו"ל. וכך אגב, זה באמת נראה. אם תצפו בקובץ הכתוביות של הפרק הראשון הערל, תוסיפו פה ושם בדיחות לבנטיניות ותקבלו את הגרסה המלאה של "המשרד" הישראלי. קצת חבל על הכסף. הייתם נותנים למתרגם מאחד מאתרי ההורדות לכתוב את התסריט והתוצאה הייתה כמעט זהה.

אם מעולם לא צפיתם בסדרה, בטח נהניתם. אם צפיתם גם בגרסה האמריקנית וגם בגרסה הבריטית הרי שהשתעממתם קשות ולעיתים אף ישבתם מול המסך במבוכה. לי זה קרה. מודה. אפילו בדקתי מדי פעם מתי הדבר הזה נגמר. פעולה מיותרת כי בינינו, אני יכול לדקלם את התסריט בע"פ.

אבל היי, תחכו חודש ואז הסדרה תשתפר.

האינטסינקט הראשוני הוא לבוז לערוץ 2 ולערוץ 10. איך הם מעזים להגיש את התוכניות הכלכליות שלהם כתוכניות תעודה? ממתי תוכן שיווקי טהור הוא חומר דוקומנטרי?

צריך להתגבר על הבוז לערוצים המסחריים ולכוון אותו למקום אחר: מועצת הרשות השנייה. ואפילו גבוה יותר לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו התש"ן - 1990.

הרי מטרתו של ערוץ מסחרי היא להרוויח. נקודה. הוא לא צריך לקדם את הפריפריה. לא צריך לחנך. לא צריך לקדם מעוטי יכולת. הוא צריך להרוויח. הוא צריך להיות מסחרי. את הדברים האחרים הערוץ הממלכתי צריך לעשות. רק בישראל קיים שעטנז מגוחך שכזה.

אי אפשר לעמוד בתנאי המכרז שמציבה מועצת הרשות השנייה. לא כי מדובר בתנאים קשים לביצוע אלא כי מדובר בתנאים בלתי אפשריים עבור ערוץ מסחרי. אין מנוס. מי שהגה את תנאי המכרזים השונים עדיין לוקה באובססיית העם הנבחר וסבור שאם יזריק בכפייה ערכים מעוותים לפריים טיים, אולי המציאות תהיה שונה. היא לא.

ואולי יותר מכל, חברי מועצת הרשות השנייה הם רימייק אומלל אך מגוון לכל מיני משטרים שנפלו במאה ה-19. יושבת לה קבוצת אנשים (מתוכם רק לארבעה נסיון בטלוויזיה) אשר מחליטה החלטות שלאף אחד אין את היכולת לפעול לפיהן ויותר מכך, למועצת הרשות השנייה אין אף מנגנון אכיפה נורמלי כדי לכפות על הזכייניות לפעול לפי ההחלטות. נסו לחשב כמה פעמים נתקלתם ב"כוכב נולד" בזמן האחרון. יותר משלוש שעות שבועיות? נסו שלושים.

וכך הם יושבים ומחליטים ודנים ומוציאים מכרזים ומגדירים מחדש ז'אנרים. איזה בזבוז. איזו קבוצת אנשים לא רלוונטית שמתעלמת מזה שאף אחד לא ממש מקשיב לחבריה. הכי מפ"אי ב-1977. שרון גל צריך להזדרז. יצא מכרז להפקת סדרת תעודה בנושא "תולדות התאטרון בישראל".

ערן סויסה מדווח שערוץ 1 שוקל לוותר השנה על זכויות השידור לאירוויזיון.

לדבריו:

כך או כך, השנה מתוכנן שלב חצי הגמר הראשון של התחרות להתנגש בערב יום העצמאות, עם צאת יום הזיכרון. עדיין לא ידוע אם ישראל אמורה להשתתף בחצי הראשון. אם כן, תיתכן בקשה להזיז את התאריך. ברשות השידור סירבו להגיב לדברים.

שזה מאוד יפה ואפילו מרגש. הבעיה היא שחצי הגמר הראשון של אירוויזיון 2011 בכלל נופל על מוצאי יום העצמאות ולכן כל הפיסקה הזו מיותרת ושגויה.

מדור התרבות של ynet ממשיך להוכיח שהוא יודע מהי עבודה עיתונאית רצינית. שימו לב איך המדור הזה לקח ידיעה אחת והפך אותה לידיעה אחרת.

הסיפור פשוט: למרות שלפני שנתיים מנחי טקס האמי היו מגישי תוכניות ריאליטי, השנה הוחלט להעביר את קטגוריית מנחי הריאליטי לטקס הטכני, הטקס הזניח יותר של האמי. ההחלטה הזו עוררה מהומה בקרב אנשי תעשיית הריאליטי שטענו שאין לוגיקה להעברת הקטגוריה מהטקס המרכזי כי להיטי הצפייה של הקיץ שייכים בין היתר לז'אנר הריאליטי וכי יותר ויותר צעירים שחשובים למפרסמים צופים בריאליטי. עד כאן הסיפור האמיתי.

ב-ynet החליטו שהשערוריה הגדולה היא ש"הישרדות" לא מועמדת לפרס הריאליטי למרות שכבר כמה שנים טובות, למעשה, תמיד, "המירוץ למיליון" היא הגיא פינס של קטגוריית הריאליטי. החליטו ופשוט שכתבו מחדש את כל הידיעה. מדהים.

כותרת המשנה של האייטם היא:

ג'ף פרובסט, מנחה תוכנית הריאליטי בארצות הברית, התאכזב למשמע אי-מועמדותה בקטגוריית הריאליטי השנה: "זו סטירה בפניו של הז'אנר".

ולאחר מכן הטקסט המטופש והשגוי ממשיך עם:

"נכוויתי מהאקדמיה לטלוויזיה". כך אומר היום (ה') ג'ף פרובסט, מנחה "הישרדות" בארצות הברית, בתגובה ראשונה לפרסום המועמדויות לפרסים בטקס  בחודש שעבר. תוכניתו של פרובסט לא נכללה בין המועמדות… פרובסט מחה, בין היתר, על ההחלטה של הנהלת האקדמיה לחלוק כבוד מסוים לתוכניתו במסגרת טקס קטן של פרסי שוליים, שיתקיים מטעמה ב-21 באוגוסט… "קטגוריית הריאליטי המרכזית היא זו שמציגה את התוכניות הפופולריות ביותר בטלוויזיה. זה מאכזב מאוד, זו סטירה בפניו של הז'אנר כולו", אמר פרובסט ל"הוליווד ריפורטר"…"

מדהים.

זוכרים את זה? ובכן, אני מניח שהיום אני כבר יכול, כלומר, לא ממש אכפת לי, לספר את הסיבה האמיתית להעברת הפוסט.

הפוסט עבר כי ערן סויסה ביקש מאלוהים יודע מי למחוק את הפוסט. סויסה כנראה נפגע מזה שלקחתי טקסט שלו ופירקתי אותו לגורמים. אגו רגיש, מה אתם יודעים.

אם כבר סויסה, אני מניח שאפשר כבר גם לספר שאחרי שאלון צרפתי נכנס לתפקידו כעורך "רייטינג" בין שאר ההחלטות והתהיות (כמו המחשבה לרדד את מדור הסבון כי מסתבר שהיה אינטליגנטי מדי. רגע, אל תצחקו עדיין. עוד לא הגענו לפואנטה של הפוסט) קיבלתי הוראה לא לכתוב על סויסה יותר בבלוגים שלי. כאילו עניין הלויאליות לא היה מובן מאליו. הרי ברור שלא אכתוב על מי שיהיה סגן העורך שלי (וואו, עדיין קשה לי להקליד את התואר הזה במשפט הספציפי הזה). הסכמתי בשתיקה כי מלכתחילה ידעתי שלא אכתוב עליו.

אבל אחרי שעזבתי מרצוני ובשמחה גדולה את מגזין הטלוויזיה שהופך לאט לאט להיות אסופת קומוניקטים לא רלוונטית (ואין לכם מושג עד כמה קשה לי לכתוב את זה. בעיקר כי עדיין כותבים בו כמה אנשים סופר דופר מוכשרים) עכשיו אפשר לכתוב על ערן סויסה. כמה שארצה. היכן שארצה. כיף גדול.

לי ולכם, כן?